בד״ר בתיה כהן קרויטורו
← חזרה לבלוג
הפרעת אישיות נרקיסיסטית

למה כל כך קשה להתמודד עם אדם נרקיסיסטמאת ד״ר בתיה כהן קרויטורו

התמודדות עם אדם נרקיסיסט מייצרת שחיקה רגשית עמוקה. ד״ר בתיה כהן קרויטורו מסבירה את המנגנונים הפסיכולוגיים, הדינמיקה הזוגית והמשפחתית, והדרכים להצבת גבולות שומרים.

📅 18 באוגוסט 2026✍️ ד״ר בתיה כהן קרויטורו
למה כל כך קשה להתמודד עם אדם נרקיסיסט

הקשר עם אדם בעל קווים נרקיסיסטיים בולטים, ובפרט כזה המתמודד עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית, הוא אחת החוויות המורכבות, המבלבלות והשוחקות ביותר שאדם יכול לעבור בחייו. בין אם מדובר בבן או בת זוג, הורה, שותף לעבודה או חבר קרוב, האינטראקציה היומיומית מותירה לרוב תחושה חריפה של ריקנות, אשמה מתמדת וספק עצמי עמוק. אנשים רבים המוצאים את עצמם במערכות יחסים אלו חשים שהם הולכים על קליפות ביצים, מנסים ללא הרף לרצות את הצד השני, אך תמיד נכשלים במשימה.

במסגרת עבודתי כפסיכולוגית קלינית, אני פוגשת בקליניקה נשים וגברים רבים המתארים בדיוק את המאבק השקט הזה. בקליניקה שלי בתל אביב, דרך פסיכותרפיה דינמית מעמיקה, אנו מפרקים את הדינמיקות הללו ומנסים להבין לא רק את האחר, אלא בעיקר את ההשפעה המצטברת שלו על נפשם של הסובבים אותו. כדי להבין מדוע ההתמודדות הזו כה קשה ומדוע היא גובה מחיר כה כבד, יש לצלול אל מעבר להתנהגות החיצונית המוחצנת או הפוגענית, אל המבנה הרגשי העמוק של הנרקיסיזם.

מהי הפרעת אישיות נרקיסיסטית בראייה דינמית?

בשיח הציבורי כיום, המילה "נרקיסיסט" הפכה שגורה מאוד, ולעיתים קרובות נעשה בה שימוש יתר כדי לתאר כל אדם המפגין אנוכיות או ביטחון עצמי מופרז. עם זאת, מבחינה קלינית ומקצועית, הפרעת אישיות נרקיסיסטית היא מצב נפשי מורכב בהרבה. היא אינה מסתכמת באהבה עצמית, אלא להפך – היא נובעת מחסך עמוק בערך עצמי יציב, ומצורך הישרדותי נואש להגן על גרעין פנימי פגיע, שביר ומלא בושה.

לפי גישות של פסיכולוגיית-העצמי (כמו זו של היינץ קוהוט) ותיאוריות של יחסים-אובייקט, הנרקיסיזם הוא למעשה פיצול הגנתי. האדם הנרקיסיסט יוצר לעצמו "עצמי כוזב" גרנדיוזי, חזק, מושלם ובלתי פגיע, כדי לפצות על "עצמי אמיתי" חלש, מפוחד ופגוע. מאחר שהעצמי הכוזב הזה אינו ניזון ממקורות פנימיים אמיתיים, הוא זקוק להזנה בלתי פוסקת מבחוץ בדמות הערצה, אישור, שליטה או תשומת לב מיוחדת. צורך זה מכונה בספרות המקצועית "אספקה נרקיסיסטית". בלעדיה, האדם חווה נפילה קטסטרופלית אל תהומות של ריקנות ודיכאון, מצב המכונה "פציעה נרקיסיסטית".

מדוע ההתמודדות היא כה קשה ומבלבלת?

הקושי הגדול ביותר בהתמודדות מול נרקיסיזם נובע מכך שהאינטראקציה אינה מתנהלת לפי כללים של הדדיות רגשית. בעוד שמערכות יחסים בריאות מבוססות על אמפתיה הדדית, הקשבה ופגיעות משותפת, אצל האדם הנרקיסיסט המניע המרכזי הוא ויסות הערך העצמי שלו על חשבון האחר. להלן המנגנונים המרכזיים שמקשים על הסובבים:

  • היעדר אמפתיה רגשית: בעוד שנרקיסיסטים מסוימים מחזיקים ב"אמפתיה קוגניטיבית" מעולה (היכולת לקרוא את האחר ולהבין מה הוא מרגיש כדי להשתמש במידע זה), הם חסרים אמפתיה רגשית אמיתית. הם אינם מסוגלים לחוש את כאבו של האחר או להצטער בכנות על פגיעה שגרמו.
  • פיצול בין אידיאליזציה לדה-וולואציה (הפחתת ערך): קשרים עם אנשים אלו מתחילים לרוב בשלב של "הפצצת אהבה" (Love Bombing) ואידיאליזציה קיצונית, שבה השותף מרגיש מיוחד ונערץ. אולם, ברגע שמתגלות מגבלות או מתרחשת אי-הסכמה קלה, הנרקיסיסט עובר בפתאומיות לשלב דה-וולואציה – הטחת אשמות, זלזול והפחתת ערך חריפה. מעבר קיצוני זה משאיר את הצד השני במצב קבוע של חרדה ורצון לשחזר את שלב האהבה המוקדם.
  • מניפולציות של השלכה וגזלייטינג (Gaslighting): כדי לשמור על דימוי עצמי מושלם ונקי מחטא, האדם הנרקיסיסט משליך את רגשותיו השליליים (כמו קנאה, כעס, חולשה או בושה) על האחר. גזלייטינג הוא כלי הרסני במיוחד שנועד לערער את תפיסת המציאות של הקורבן, לגרום לו להטיל ספק בזיכרונו, בשפיותו ובהבנתו את האירועים.
  • היפוך תפקידים (תוקף וקורבן): בכל ויכוח או עימות, האדם הנרקיסיסט יתמרן את השיחה כך שהוא יצטייר כקורבן האמיתי של המצב, גם אם הוא זה שיזם את הפגיעה. היפוך זה גורם לסובבים אותו לחוש אשמה מתמדת ולנסות לפצות אותו ללא הרף.

דינמיקות נפוצות במערכות יחסים שונות

ההתמודדות משתנה בהתאם לסוג הקשר והקרבה המשפחתית. לכל סוג מערכת יחסים יש את המורכבות הייחודית לה, וחשוב להכיר בהן כדי להבין את עומק ההשפעה הנפשית.

סוג מערכת היחסיםדינמיקה מרכזיתהשפעה פסיכולוגית על הסובב
בני זוג של נרקיסיסטיםהליכה על קליפות ביצים, ביטול עצמי קבוע כדי למנוע התפרצויות, חסך כרוני באינטימיות ואמפתיה.אובדן הדרגתי של הזהות והערך העצמי, בדידות עמוקה בתוך הקשר, התפתחות תלותיות יתר וחרדה.
ילדים בוגרים של הורים נרקיסיסטיםהילד נתפס כשלוחה של ההורה, הציפייה לעמוד בסטנדרטים בלתי אפשריים, העדר הכרה בנפרדות של הילד.קשיים בפיתוח זהות עצמאית, אשמה פנימית עמוקה, קושי להציב גבולות ביחסים בוגרים, לעיתים נטייה לפרפקציוניזם קיצוני או להפרעות אכילה.
בסביבת העבודהלקיחת קרדיט על הישגים של אחרים, האשמת הכפופים בכישלונות, יצירת פוליטיקה ארגונית מפלגת.פגיעה בביטחון המקצועי, תשישות נפשית, שחיקה מהירה ותחושת חוסר אונים מול סמכות.

איך בכל זאת מתמודדים? כלים והבנות קליניות

ההבנה הראשונה והחשובה ביותר היא שאין באפשרותכם לשנות אדם בעל קווים נרקיסיסטיים עמוקים. הניסיון לשנות, להסביר, להוכיח את האמת או לעורר בהם אמפתיה לרוב נידון לכישלון ומביא רק לשחיקה נוספת. השינוי היחיד שיכול להתרחש הוא בתוככם – בדרך שבה אתם מגיבים, מציבים גבולות ומגנים על בריאותכם הנפשית.

שיטה מוכרת בהקשר זה היא "שיטת הסלע האפור" (Grey Rock). הרעיון הוא להפוך את עצמכם למשעממים ולא מגיבים ככל האפשר מול פרובוקציות. כאשר אדם נרקיסיסט מנסה לעורר דרמה או לקבל תגובה רגשית חזקה, תגובה ניטרלית, קרה ועניינית מונעת ממנו את ה"אספקה הנרקיסיסטית" שהוא מחפש, ומעודדת אותו להפנות את המיקוד שלו למקום אחר. מעבר לכך, הצבת גבולות נוקשים וברורים, ללא צורך להסביר או להצטדק עליהם, היא קריטית לשמירה על המרחב האישי שלכם.

תפקידו של הטיפול הנפשי העמוק

כאשר נחשפים לאורך זמן למערכות יחסים כאלו, קשה מאוד להשתקם ללא ליווי מקצועי. במקרים רבים, הקושי להשתחרר מקשר כזה או להציב בו גבולות קשור לחוויות עבר מוקדמות, לדפוסי קשר שהופנמו בילדות, או לפגיעה עמוקה בדימוי העצמי ובדימוי הגוף שדורשת התייחסות רגישה ומעמיקה. לעיתים, חוסר היציבות הרגשית והחשיפה הממושכת לשליטה ולביקורת פוגשים גם קשיים בוויסות רגשי שעלולים להתבטא דרך אכילה רגשית או דפוסי התנהגות אחרים שנועדו להקהות את הכאב.

בטיפול פסיכודינמי עכשווי, אנו לא מחפשים פתרונות קסם מהירים או עצות טכניות בלבד. התהליך מאפשר ליצור מרחב בטוח, דיסקרטי וסבלני, שבו המטופל יכול להחזיר לעצמו את קולו שנעלם, לתקף את המציאות שלו שעברה עיוות, ולפתח הבנה עמוקה של צרכיו הרגשיים. המפגש הטיפולי הייחודי שמובילה ד״ר בתיה כהן קרויטורו מתמקד בחוויה של להיות מובן, נראה ומוערך בזכות מי שאתה, ולא בזכות התפקיד שאתה ממלא עבור אחרים.

בסופו של דבר, ההחלמה מהשפעותיו של קשר עם אדם נרקיסיסט דורשת זמן, חמלה עצמית והכרה בכך שמגיע לכם לחיות חיים שבהם הרגשות, הצרכים והרצונות שלכם נלקחים בחשבון. פנייה לטיפול פסיכולוגי היא הצעד הראשון לקראת השבת השליטה על חייכם, בנייה מחדש של הערך העצמי, ומציאת הדרך לקשרים בריאים ומזינים יותר עם עצמכם ועם הסובבים אתכם.